בשבוע שעבר הוערך שוויו של המשחק הממכר ב- 7.1 מיליארד דולר !!! שיעור סכום זה נמוך ב 16% מיום הופעת הבכורה בבורסה בוול-סטריט, אך זה עדיין גאוני שאפליקציית משחקים חינמית שווה מיליארדים.
קנדי קראש משוחקת על ידי 93 מיליון אנשים מידי יום, וכתוצאה מכך החברה מרוויחה כ-800,000 דולרים על ידי שחקנים שרוכשים חיים, ומאיצים שמסייעים להם לעבור את השלבים מהר יותר. בסך הכל הכללי, חצי מיליארד אנשים הורידו את האפליקציה בחינם, וקינג יצרית המשחק דיווחה על רווחים של 568 דולרים בשנה שעברה בלבד !
אני כרגע ברמה 752 (לא משהו שאנני מתגאה בו). אפילו אחרי שמחקתי את האפליקציה פעמיים בגלל שלא יכולתי להפסיק לשחק (גם בשעות הקטנות של הלילה). אז מה גורם למשחק להיות כה ממכר?
ראשית, ומאוד פשוט זה הנחת היסוד שקנדי קראש מתאים לילד בגיל גן- רק להתאים 3 סוכריות של אותו צבע. בתחילה המשחק נותן לנו לנצח ולעבור רמות בקלות רבה. על ידי זה , המשחק מעביר לנו תחושה של שביעות רצון. הישגים אלה חווים תמלוגים במוח שלנו משחררים את הורמון הדופמין. כתוצאה מכך אנחנו מתמכרים.
אם המשחק היה נשאר כך, הוא היה משעמם, סוכריות ומסטיקים עשויים לשעמם אחרי שהם מופיעים שלב אחר שלב. אבל קנדי קראש מצליח להחזיר אותנו למשחק בכמה דרכים. קודם כל המשחק נעשה קשה יותר משלב לשלב, ותדירות הניצחונות יורדת..
כמו כן, למרות שאתם עשויים לחשוב שקנדי קראש הוא משחק מזל, וההצלחה שלכם תלויה במערך הצבעים שניתן באופן אקראי ולא לפי כישורי ההחלפה בין הצבעים שיש לכם. משמעות הדבר היא שאתם אף פעם לא יודעים מתי תנצחו . הפעולה שזה עושה היא שבמקום להתרחק מהמשחק, המשחק הופך למפתה יותר מאשר אם זה היה ניצחון בקלות. האסטרטגיה הזאת ידועה גם בשימוש במשחקי מזל. אתם לא יכולים לחזות מתי תנצחו, אבל אתם תנצחו לעתים קרובות כדי לגרום לך לחזור לשחק.
סטיב שרמן, דוקטורנט בפסיכולוגיה מאוניברסיטת קיימברידג' ב"חקר התמכרות להימורים" מסביר שהרושם שאנחנו נמצאים בשליטה במשחק מה שהופך את האופי שלי להתמכר אליה. חברת קנדי קראש טוענת שלהבדיל ממכונות מזל, המשחקים שלה הם קלים ומזדמנים ואין בהם אסטרטגיה של סיכוי כמו המשחקי הימורים. ושפשוט צריך להיות אסטרטג בהחלפת הסוכריות במסך.
תכונה נוספת שממכרת במשחק היא הגבול של "כמה אנחנו יכולים לשחק במשחק בזמן נתון?". קנדי קראש מכניסה אותנו לפסק זמן אחרי חמישה הפסדים, דבר זה גורם לנו לא להיות שבעים לגמרי, ותמיד זה משאיר טעם של עוד. אם המשחק היה ללא פסילות, תוך שבוע שבועיים השחקנים היו מגיעים למצב שהמשחק מיצה את עצמו. תכונה זו מכניסה למפתחי המשחק כסף רב ,כי משתמשים רבים קונים בחזרה את האפשרות לשחק מיד כשהם רוכשים חיים נוספים.
אז לסיכום, פעם הבאה שאתם משחקים קנדי קראש, קחו הכל באיזי. תקציבו לעצמיכם זמן מסוים למשחק וזהו.
והעיקר לא להרגיש יותר מידי ביטחון כי זה מה שגורם לכם להתמכר.
קנדי קראש משוחקת על ידי 93 מיליון אנשים מידי יום, וכתוצאה מכך החברה מרוויחה כ-800,000 דולרים על ידי שחקנים שרוכשים חיים, ומאיצים שמסייעים להם לעבור את השלבים מהר יותר. בסך הכל הכללי, חצי מיליארד אנשים הורידו את האפליקציה בחינם, וקינג יצרית המשחק דיווחה על רווחים של 568 דולרים בשנה שעברה בלבד !
אני כרגע ברמה 752 (לא משהו שאנני מתגאה בו). אפילו אחרי שמחקתי את האפליקציה פעמיים בגלל שלא יכולתי להפסיק לשחק (גם בשעות הקטנות של הלילה). אז מה גורם למשחק להיות כה ממכר?
ראשית, ומאוד פשוט זה הנחת היסוד שקנדי קראש מתאים לילד בגיל גן- רק להתאים 3 סוכריות של אותו צבע. בתחילה המשחק נותן לנו לנצח ולעבור רמות בקלות רבה. על ידי זה , המשחק מעביר לנו תחושה של שביעות רצון. הישגים אלה חווים תמלוגים במוח שלנו משחררים את הורמון הדופמין. כתוצאה מכך אנחנו מתמכרים.
אם המשחק היה נשאר כך, הוא היה משעמם, סוכריות ומסטיקים עשויים לשעמם אחרי שהם מופיעים שלב אחר שלב. אבל קנדי קראש מצליח להחזיר אותנו למשחק בכמה דרכים. קודם כל המשחק נעשה קשה יותר משלב לשלב, ותדירות הניצחונות יורדת..
 |
| האפליקציה של משחק הסוכריות קנדי קראש מנצלת כמה חולשות ידועות במוח האנושי כדי להשאיר אותנו מרותקים למשחק. בקנדי קראש אתם מפסידים לעתים קרובות יותר מאשר מנצחים, ואתם אף פעם לא יודעים מתי הניצחון המיוחל יגיע. |
כמו כן, למרות שאתם עשויים לחשוב שקנדי קראש הוא משחק מזל, וההצלחה שלכם תלויה במערך הצבעים שניתן באופן אקראי ולא לפי כישורי ההחלפה בין הצבעים שיש לכם. משמעות הדבר היא שאתם אף פעם לא יודעים מתי תנצחו . הפעולה שזה עושה היא שבמקום להתרחק מהמשחק, המשחק הופך למפתה יותר מאשר אם זה היה ניצחון בקלות. האסטרטגיה הזאת ידועה גם בשימוש במשחקי מזל. אתם לא יכולים לחזות מתי תנצחו, אבל אתם תנצחו לעתים קרובות כדי לגרום לך לחזור לשחק.
סטיב שרמן, דוקטורנט בפסיכולוגיה מאוניברסיטת קיימברידג' ב"חקר התמכרות להימורים" מסביר שהרושם שאנחנו נמצאים בשליטה במשחק מה שהופך את האופי שלי להתמכר אליה. חברת קנדי קראש טוענת שלהבדיל ממכונות מזל, המשחקים שלה הם קלים ומזדמנים ואין בהם אסטרטגיה של סיכוי כמו המשחקי הימורים. ושפשוט צריך להיות אסטרטג בהחלפת הסוכריות במסך.
תכונה נוספת שממכרת במשחק היא הגבול של "כמה אנחנו יכולים לשחק במשחק בזמן נתון?". קנדי קראש מכניסה אותנו לפסק זמן אחרי חמישה הפסדים, דבר זה גורם לנו לא להיות שבעים לגמרי, ותמיד זה משאיר טעם של עוד. אם המשחק היה ללא פסילות, תוך שבוע שבועיים השחקנים היו מגיעים למצב שהמשחק מיצה את עצמו. תכונה זו מכניסה למפתחי המשחק כסף רב ,כי משתמשים רבים קונים בחזרה את האפשרות לשחק מיד כשהם רוכשים חיים נוספים.
אז לסיכום, פעם הבאה שאתם משחקים קנדי קראש, קחו הכל באיזי. תקציבו לעצמיכם זמן מסוים למשחק וזהו.
והעיקר לא להרגיש יותר מידי ביטחון כי זה מה שגורם לכם להתמכר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה